כמה מהרגעים החשובים ביותר התרחשו אחרי ההקרנה: הרב לנגר, שליח חב"ד לסן-פרנסיסקו, התאחד שוב עם דוד על הבמה לדו-שיח שנעשה מתוח מאוד (הרב לנגר היה האדם הראשון שדוד סיפר לו שהוא הומוסקסואל, והרב הפנה אותו לטיפול המרה כדי שיהפוך ל'סטרייט'. בסרט הם נפגשים אחרי עשרים שנה). אני תומך מאוד ברב לנגר בשל אומץ לבו ונכונותו לעמוד לפני קהל כזה ולנסות להגן על איסורי התורה נגד ההומוסקסואליות. הרב התנצל בפני דוד על שלא תמך בו כל השנים, ודוד נדהם. התחושה הייתה ששיחתם מן הסרט התקדמה מעט. מראהו של הרב לנגר המתאמץ לנחם את דוד, אף כי אינו מסוגל להעניק לו את הקבלה המוחלטת שדוד רצה בה כל כך, היה מראה מכאיב ומלא עוצמה.

הערב הסתיים בהצעתו של הרב לנגר לארח את "Friday Night Live in Castro! " - שבת לכול - בביקורנו הבא בסן-פרנסיסקו לקראת ההקרנה בתאטרון.
ראה את המאמר בעלון היהודי של סן-פרנסיסקו:
“Chabad rabbi, gay man work on healing "wounds at filmfest.a

(משמאל לימין:) הרב סטיב גרינברג, דוד, שמחה דובובסקי (על כיסא גן הילדים), הרב לנגר ומישל (אשר הורידה 65 קילו מאז הסרט). באדיבות ריצ'רד ברמק.