בליל הקרנת הבכורה שלנו ב'פילם פורום' ראיתי שתי נשים חסידיות יוצאות מהתאטרון ופוסעות לעבר השדרה השישית. מיהרתי אחריהן, להוט להזמין אותן לדיון שלא היה כמוהו בעבר, של כל הקהילה האורתודוקסית, אשר יתקיים ביום ראשון הבא, בחסות משותפת של שמונה בתי כנסת אורתודוקסיים.

"איך שמעת על הסרט?", שאלתי אחת מהן. "הקבוצה", ענתה. היססתי. "הקבוצה?" "... את מתכוונת לחרדים?" שאלתי בזהירות. "כן", ענתה. 'שרה' סיפרה לי אחר כך שהיא לסבית חסידית ממונסי, אם, המנסה עתה להיפרד מבעלה. היא הביאה עמה לתאטרון את ידידתה החרדית "הסטרייטית". 'שרה' נולדה "חסידית חרדית". היא ידעה שהיא נמשכת לנשים כבר בגיל צעיר, אבל מעולם לא שמעה את המילה הומוסקסואל או לסבית. "היי, חשבתי שלכולם היו רגשות כאלה ושנישאו למי שהוריהם בחרו. פגשתי נער בגיל 17; שלוש שעות שוחחתי אתו, ואז הוכרז שאני מאורסת לו. נישאנו, ואמי באה לגלח את שערי (טקס לכלות בזרם החסידי) ...".

'שרה' נישאה בעודה בגיל העשרה. לאט לאט, עם השנים, למדה לקבל את עובדת היותה לסבית. "הוריי מסרבים לדבר אתי, ואם אני באה לביתם, הם נועלים את הדלת בפניי. אם אני מתקשרת והם שומעים את קולי, הם טורקים את השפופרת. הם אינם מדברים אתי, משום ששערי ארוך (אני מכסה אותו בפאה), ומשום שיש לי ידידות לסביות בגלוי. הפסקתי לנסות, משום שהדחייה מכאיבה יותר מדי". היא הודתה לי על שעשיתי את הסרט ועל שתיארתי את יופייה של היהדות. "אני מעריצה את עבודתך ואת המסירות שנדרשה כדי לממש פרויקט זה."

יום אחר כך השאירה גם ידידתה של 'שרה' הודעה בשבילי והודתה לי. אחרי שראתה את הסרט הבינה מה משמעות הדבר להיות לסבית, מדוע לא יכלה 'שרה' לחיות עם גבר ומה פשר המאבק שהייתה נתונה בו. בלילה הבא הופתעתי לראות קהל חסידים מחוץ ל'פילם פורום'. ידידתה הסטרייטית של 'שרה' הביאה את בעלה, את אחיה, ובת דודה ממונסי, כדי שיצפו בסרט. אחרי ההקרנה התקבץ שם "ארגון אומות מאוחדות" אמִיתי - חסידים, לא חסידים, יהודים, לא יהודים, הומוסקסואלים, לסביות, הטרוסקסואלים, אנשים ממוצא אסיאני ואפריקאים-אמריקאים שעמדו משך שעתיים מחוץ לאולם התאטרון ושוחחו וצחקו ובסופו של דבר אפילו הצטלמו זה עם זה! אחר כך קיבלתי עותק תמונה שמישהו כתב עליה את הכתובת: "אני חושב שזו הייתה כוונת האלוקים כאשר ברא את העולם". בשבילי, קשרים ספונטניים וחסרי תקדים אלו מייצגים חלק מההבטחה הבלתי צפויה של "לפניך ברעדה".