| |
יהודיה אורתודוקסית לסבית.
לכאורה יש כאן סתירה פנימית בערך כמו במונח "בשר חזיר כשר." אם האורתודוקסים דבקים באדיקות בהלכה ואילו ההלכה אוסרת במפורש קיום יחסים בין בני אותו המין, כיצד תתכן אפשרות אחרת?
כי כשמדובר בהלכה יש מעט מאוד שאלות פשוטות, ועוד פחות תשובות פשוטות. עתירי דקויות הם גם מנהגיה של קהילה המונחית על ידי מסורות שכמעט לא השתנו במרוצת השנים.
אם קורה שנושא ההומוסקסואליות נידון בקרב יהודים דתיים בכלל, אזי הוא נידון בדלתיים סגורות או, לאחרונה, באמצעות האנונימיות הבטוחה של האינטרנט. היחשפות פירושה בדרך כלל דחייה והרחקה מדרך חיים שלמה.
כעת, במידה רבה הודות לסרט תיעודי עטור פרסים שבו מופיע זוג לסביות מדרום פלורידה, מתקיים דיון גלוי במעמדם של גייז ולסביות בקהילה המכירה רק בקושי באפשרות קיומם.
הדיון יגיע אל דרום פלורידה ביום שלישי, אז יתקיימו מספר הקרנות של "לפניך ברעדה" שהוקרן לראשונה בפסטיבל סאנדנס 2001 וזכה לשבחים רבים.
הפקת הסרט, בבימויו של במאי הסרטים התיעודיים מברוקלין סנדי שמחה דובובסקי, ארכה שבע שנים. הוא בוחן את הבחירות הקשות העומדות בפני גייז ולסביות דתיים כגון מלכה ולאה, הזוג מדרום פלורידה, בין נטייתם המינית לבין חובתם הדתית, בין הרמוניה משפחתית לבין שקט פנימי, בין השתייכות לבין בדידות.
מלכה ולאה, שגדלו בברוקלין, נפגשו בתיכון לבנות דתיות והתאהבו במחנה קיץ לנוער דתי. שתיהן בנות 30, והן יחד כבר מחצית חייהן.
בסרט טושטשה זהותן וגם כעת אינן מעונינות שיזהו אותן, מתוך כבוד להוריהן – יהיו קשרי המשפחה שלהן שבורים כאשר יהיו.
בסצנת מפתח שצולמה בדירתן בצפון מיאמי ביץ' עושות לאה ומלכה הכנות לקראת שבת. המצלמה מתקרבת אל ידיה של מלכה, הקולעת חלה לשבת.
הטלפון מצלצל. הוריה של מלכה מתקשרים מברוקלין לאחל לה שבת שלום. אביה, רב, יוצא כעת אל בית הכנסת, אומרת אמה.
בסדר, כמו תמיד
השיחה מתוחה מעליצות מלאכותית. פטפוטיה של מלכה מאולצים, שפת הגוף שלה מעידה על מתח. בתום השיחה היא אומרת ללאה, "זה היה בסדר, כמו תמיד."
אבל זה לא בסדר, עוד מאז סיפרה מלכה לבני משפחתה שהיא לסבית, והם כמעט ישבו עליה שבעה.
עצם העובדה שהם מתקשרים מהווה התקדמות, אבל מחירה גבוה מנשוא.
"הם לא רוצים שאני איהנה מהשבת, כי זה אומר שאני אבלה אותה איתך," אומרת מלכה בקול מלא כעס ומצוקה. "יום שלם אני משתדלת שתהיה לי שבת טובה, ואז הם מתקשרים."
היא מתמוטטת בבכי. לאה עוטפת אותה בחיבוק, מרגיעה אותה כפי שמרגיעים ילדה.
לאמיתו של דבר, ההלכה כמעט ואינה מתייחסת לקיום יחסים בין בני אותו המין בכלל, ובין נשים בפרט.
"ההנחה במקרא היא ש[יחסי מין לסביים] לא קיימים," לדברי הרב סטיב גרינברג מניו יורק, הרב האורתודוקסי היחיד בארה"ב שיצא מהארון.
מראה מקום
ההתייחסות המקראית ליחסים בין גברים נמצאת בספר ויקרא. בפרק י"ח, פסוק כ"ב נכתב: "ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא."
בספר ויקרא כ' י"ג מתואר העונש: "ואיש אשר ישכב את-זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם."
מנקודת מבטם של דתיים רבים, בכך מסתכם העניין, חד וחלק.
"מבחינה תיאולוגית, זה לא משתמע לשני פנים," אמר הרב אדוארד דייויס מקהילת "Young Israel" בהוליווד. "בתורה כתוב שמדובר בתועבה ובמעשה אסור... ועל אף שבמקרא ההתייחסות היא לגברים בלבד, התלמוד מתייחס גם לנשים.;;
פסוק אחד מספר כי שמואל אסר על בנותיו לישון במיטה אחת. פסוק אחר קובע כי "נשים המסוללות זו בזו פסולות לכהונה", כלומר, לנשים הנוהגות להתחכך זו בזו אסור להינשא לכהנים.
מקום לפירושים
אבל יש טוענים שספר ויקרא מותיר שפע של מקום לפירושים שונים שיאפשרו לגייז ולסביות יהודיים להישאר בגבולות המוסרי והמקובל.
הרב גרינברג – שמודה שדעתו היא "דעת מיעוט" – טוען שהתורה אינה אוסרת על "יחסים חד-מיניים. לא התשוקה לבני אותו מין היא הבעיה, אלא קיום משגל בין גברים."
התורה מכירה בכך שאי אפשר לדרוש מאנשים השואפים לשמור מצוות את הבלתי אפשרי. לכן, בהתחשב במה שידוע כיום על מיניות האדם, גרינברג סבור שבלתי אפשרי "לצוות" על גייז לקיים מערכות יחסים הטרוסקסואליות.
גרינברג מאשים את "ההומופוביה של ימינו" – שנשמרה הודות לשתיקה בת מאות שנים – בהגבלות השוררות כיום, אך מאמין כי המגמה של קבלת גייז בחברה החילונית דוחקת אט-אט אפילו את היהדות האורתודוקסית לעבר שינוי.
הוא אמנם מטיל ספק ביעילות הנסיונות "לשנות" נטיות מיניות באמצעות טיפול, כהמלצת רבנים מסוימים, אך סבור שטיפול לכשעצמו הוא רעיון לא רע.
לנקוט בגישה חיובית
"זה בסדר גמור לרצות לעזור לאחרים להיפתח לאפשרויות אחרות. אני רק רוצה לוודא שאף אחד לא ייפגע," הוא אומר.
גרינברג, 45, רואה בעצמו איש בר מזל. בגיל 20 החל להתעמת עם נטיותיו הטבעיות.
"הלכתי לפגוש חכם אחד בירושלים, כי נמשכתי לאדם שלמד אתי בישיבה. סיפרתי לו שאני נמשך גם לגברים וגם לנשים", אמר. "הוא אמר לי, 'ידידי יקירי, ניחנת בכוח אהבה פי שניים. עליך להשתמש בו בזהירות.' זה היה אתגר, לא מתן היתר. הוא היה איש חכם, וזה עזר לי מאוד."
לאה ומלכה בפירוש אינן רואות את עצמן כעוברות על חוק הלכתי. בכל מקרה, הן משוכנעות שלא ייתכן שאלוהים אינו רואה בעין יפה את אהבתן זו לזו.
אחרי הכול, שואלת מלכה, האם לא היה זה אלוהים שהוביל אותן זו אל זו? אלוהים "ידע איזו עוצמה תהיה לנו יחד," אמרה. "איך ייתכן שזה לא בסדר?"
למרות הכאב לא מצליחות השתיים לראות את עצמן עוברות לאחד הזרמים הליברליים יותר של היהדות – קונסרבטיבים, רקונסטרוקציוניסטים ורפורמים – על אף ששם ודאי יזכו לקבלת פנים חמה יותר. קהילות רבות כאלה אפילו מקיימות תפילות "ידידותיות לגייז" ומשתדלות באופן פעיל לקרבם לקהילה.
מנהגים שונים
אולם השתיים טוענות שבקהילות אלה יחושו כזרות, מפני שהתפילות והמנהגים שונים כל כך מאלה המוכרים להן.
אדוארד דייויס, הרב האורתודוקסי מהוליווד, אומר שעל אף שהמחשבה על זוגות בני אותו מין "דוחה" בעיניו, הרי שמדובר בעניין פרטי.
"אף אחד לא מציץ לאנשים לתוך הבתים. אם מישהו נכנס לבית הכנסת שלי, אף אחד לא יאמר לו 'אתה צריך לצאת.' אבל שלא יתפארו בזה בראש חוצות. אם שני גברים נכנסים לבית הכנסת יד ביד, יש לי בעיה עם זה," אמר.
הוא לא בטוח שכשמדובר בנשים המצב חמור כפי שטוענות מלכה ולאה.
"לא שמעתי אף פעם שמישהו מרים קול צעקה. יש נשים שנשארו רווקות ואין להן ילדים והן לא מתחתנות. אולי זה לא הסתדר להן. אני לא מאמין באמת שיש איזו שהיא תחושה שלילית כלפי אישה שלא התחתנה," אמר.
הוא מפציר בגייז "שיפנו לייעוץ נאות אצל מטפל דתי שמסוגל להבין את הבעיות. בכל מקרה, יהיו אשר יהיו שורשי המצב, אותו אדם עדיין נדרש לנהל אורח חיים דתי ולדכא את התשוקה."
מעל הכול, אמר, אסור שמשפחות ינדו גייז ולסביות מתוכן.
"כל הורה צריך לומר, 'האהבה שלי אינה תלויה בדבר. גם אם מה שאתה עושה לא מוצא חן בעיניי."
|
|
