|
|
פגשתי את היהודי ההומוסקסואל היחיד בקרקוב, פולין,
בפסטיבל הסרטים בקרקוב. הוא נאבק ביציאה מהארון, וכמו יהודים רבים בפולין,
רק בתקופה מאוחרת בחייו גילה שהוא יהודי. לפני כשנה לקה בהתמוטטות עצבים.
בעזרת שני יוצרי סרטים ישראליים גרמנו לו לבסוף לצחוק ולחייך. מאוחר יותר
כתב שהסרט וחוויה זו היו אחד האירועים המשפיעים ביותר בחייו. בפסטיבל קרלובי
וארי, שנערך באתר הנופש המפורסם ברפובליקה הצ'כית זכינו בתואר "בחירת היום"
על ידי כתב העת פרמייר. אבל קשה מאוד להציג את הסרט במזרח אירופה - אני רואה
את הצופים ואז את רוחות הרפאים. חרף העובדה שהעם הישראלי והעם הפלשתיני סובלים
אלימות נוראה, הוקל לנו במידת מה לבוא לישראל ממזרח אירופה, מתחושה זו של
אבדן וריקנות. |
|
